העסקה פוגענית
מהי העסקה פוגענית?
כאשר מעביד או אדם מטעמו הממונה על העובד או עמית של העובד בעבודה, מתנהג באופן חוזר ונשנה לעובד בצורה מעליבה ופוגעת תוך שימוש בביטויים פוגעניים, קללות, יחס מזלזל, ותוך שהדבר עלול לגרום לעובד נזק פסיכולוגי או נפשי. הרי לפנינו מה שנקרא העסקה פוגענית.
כיום אין חוק האוסר על התנכלות בעבודה אלא קיימת הצעת חוק בלבד ששמה הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה משנת 2015 שלא קיבלה עדיין תוקף של חוק, ואף הוצע במסגרתה קנס של עד 120,000 ש"ח בגין התנכלות תעסוקתית.
בתי הדין לעיניני עבודה, למרות שטרם נחקק חוק בגין העסקה פוגענית, נוהגים להעתר לתביעות של העסקה פוגענית ופוסקים פיצוי עקב התעמרות בעבודה בעילות של עוגמת נפש.
מטרת העילה להגן על ערכים המוכרים ע"י הפסיקה כברי תביעה כגון: חוסר תום לב, עוגמת נפש, פגיעה בכבוד האדם וחירותו, ברווחתו, ביכולתו לבצע את עבודתו ולעיתים אף רואים בכך פגיעה בבריאותו הגופנית או הנפשית של העובד.
פסק הדין המפורסם והמנחה בעניין זה הינו בסע"ש 38335-03-14 מנחם נפתלי נגד מדינת ישראל-משרד ראש הממשלה, שהתקיים בבית הדין האזורי לעיניני עבודה בירושלים.
מני נפתלי עבד כאב הבית במעון ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו והתלונן על השפלות שעבר במסגרת עבודתו. בפסק הדין אימצה השופטת את עקרונות הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה ופסקה למני נפתלי פיצוי בסך 80,000 ש״ח על התעמרות בעבודה והעסקה פוגענית. מתוך כך שקיבלה את טענות מני נפתלי על התנהגות כלפיו של חוסר תום לב ובעיקר עוגמת נפש שנגרמה לו.
ראוי לציין, וזה נאמר גם בפסק הדין המפורסם בעניין מני נפתלי, כי לא כל התנהלות של המעסיק ממנה נפגע העובד מהווה "התנכלות תעסוקתית". יחסי עבודה מעצם טבעם כרוכים בעימותים וחיכוכים בין העובד למעסיק ולעמיתיו לעבודה. יש פעולות שלא יחשבו כפוגעניות גם כאשר הם פוגעות בעובד אולם נשמר כבודו של העובד.
אין לראות באמור לעיל המלצה או ייעוץ משפטי. העושה כן, עושה זאת על אחריותו הבלעדית. לבחינת כל מקרה לגופו, פנה ישירות לעו״ד דורון זמיר.