חוק למניעת אפליה בכניסה למקומות בילוי
בחור צעיר ממוצא אתיופי, לוחם בצנחנים בעברו, סטודנט, חבריו בתוך המועדון, הגיעו לפניו ונכנסו. הוא מעוכב ואינו מורשה להיכנס למועדון, השוער בכניסה למועדון מסביר לו שזה ערב למוזמנים בלבד, תוך שהוא מודע לכך שחבריו נכנסו ללא הזמנות.
עבור מצבים כאלה ודומים לאלה נחקק בשנת 2000 חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
מטרת החוק ברורה – למנוע את התופעה המכוערת המתרחשת במועדונים, בריכות שחיה, מופעים, מסעדות וכיוב', שם נמנעת כניסה מאדם עקב חזותו, צבע עורו, דתו, גילו, ואף היו מקרים – והחוק מתייחס לכך, עקב היותו חייל או שוטר.
עקב הפרת חוק זה יכול התובע להגיש תביעה של עד סך של 50,000 ₪ וכיום לאחר הצמדה מיום חקיקת החוק יכולה התביעה להיות בסכום של עד 61,000 ₪.
- האדם נגדו מוגשת התביעה מנע כניסה למקום ציבורי מאדם אחר עקב צבע עורו ,דתו , מינו וכיוצ'ב.
- האדם נגדו מוגשת התביעה התנה את הכניסה למקום ציבורי או שירות ציבורי בכך שאינם משתייכים לקבוצה מסוימת.
- האדם נגדו מוגשת התביעה עיכב כניסה של אדם אחר למקום ציבורי לנמנים עם הקבוצה האמורה לעיל.
לתובע יש צורך להוכיח את תביעתו וזו לרוב מוכחת ע"י צילום מצלמה, עדות של אחרים שכלפיהם לא הייתה אפליה בכניסה, או מודעת הפרסום של המקום הציבורי בו נכתבו דברים המפלים בניגוד לחוק באופן ברור.
ראוי לציין שאם האפליה בוצעה ע"י תאגיד קרי חברה בע"מ למשל ניתן לצרף לכתב התביעה את מנהל התאגיד או עובד בכיר.
אין לראות באמור לעיל המלצה או ייעוץ משפטי. העושה כן, עושה זאת על אחריותו הבלעדית. לפרטים נוספים לפנות ישירות לעו״ד דורון זמיר.