החקירה הנגדית
החקירה הנגדית – זירת האגרוף, לוח השחמט, וקרב המוחות בהליך המשפטי.
אומנות החקירה נגדית, שיש הרואים בהליך החקירה הנגדית קרב מוחות, זירת אגרוף מדממת, ואחרים רואים בחקירה הנגדית משחק שחמט בסופו אחד הצדדים יקבל מט.
אין ספק כי זהו שיאו של ההליך המשפטי, וזה הזמן בו היכולות המקצועיות והאישיות של עורך הדין אמורות לבוא לידי ביטוי, רצוי מאוד במינונים גבוהים, קרי: מקצועיות, חוכמה, ביטחון עצמי, חשיבה מהירה, נחישות, אומץ, חתירה למגע, אסטרטגיה וכריזמה.
אחי, תעשה לי סדר …
בפשטות -הליך החקירה הנגדית הוא התרגום המעשי של הליך הנקרא הוכחות. הליך ההוכחות הינו שלב מאוחר לישיבת קדם המשפט, שאחת המטרות שלה היא לסיים את הסכסוך בין הצדדים ללא צורך בהוכחות, לדוגמה: בהסכם פשרה. אבל, שהליך זה נכשל – קובע השופט מועד לדיון הוכחות במסגרתו מתבצעת כאמור החקירה הנגדית.
מהי חקירה נגדית?
בפשטות – מכשיר לגלוי האמת, המתבצע באמצעות חקירה של כל אחד מהצדדים במשפט, על ידי עורך דין של הצד השני.
בעל הדין הנחקר )או עד מטעמו(, נותן תצהיר עדות ראשית בכתב. כאשר תצהיר זה הינו הגרסה של כל צד לסכסוך, בתוספת ראיות התומכות בגרסתו.
במהלך החקירה, מותר לעורך הדין לשאול את העד שאלות גם על דברים שלא נאמרו בתצהיר, ובתנאי שהם רלוונטים לסכסוך בין הצדדים.
בפוסט קודם, עמדתי על הצורך החיוני להכין עד לחקירה נגדית. במספר רב של היבטים, אין זה נכון בלשון מעטה, לעלות עד לדוכן העדים לחקירה נגדית אם העד לא קיבל תדרוך מעורך הדין שלו.
מהי מטרת החקירה נגדית?
מטרת עורך דין המבצע חקירה נגדית כנגד עד, הינה להראות לבית המשפט כי הגרסה שמסר העד של הצד השני בתצהיר העדות הראשית, היא שקרית ו/או שגויה מבחינה משפטית, ולכן יש לקבל את גרסת הלקוח שלו.
איך עושים חקירה נגדית נכונה?
זו אומנות שאינה ניתנת ללמידה על רגל אחת, וכשהיא במיטבה היא כוללת בתוכה ניסיון מקצועי, ידע משפטי, תכונות אופי ויכולות אישיות של עורך הדין. לעיתים משתמש עורך הדין "בלוחמה פסיכולוגית" ושפת גוף כנגד העד במהלך החקירה הנגדית, אולם שום דבר אינו בא כתחליף ללימוד מעמיק ורציני של התיק, ועבודת הכנה קשה הכוללת ירידה לפרטים בתיק.
כלל יסוד בחקירה נגדית, הינו לשאול את העד הנחקר שאלות שעורך הדין יודע עליהן את התשובה. כאשר אם תשובת העד סותרת את גרסת עורך הדין, יביא עורך הדין כדוגמה מסמך הסותר את התשובה שנתן העד. וכאשר התשובה "נכונה" תהיה זו אמירה התומכת בגרסת העורך דין החוקר.
כיוון חקירה אחר, הינו אמירה סותרת שאמר העד בעבר, מול תשובתו בחקירה. מיותר להגיד, שאסור לעורך הדין החוקר לשאול את העד שאלה מטעה, או מבוססת על נתון שיקרי.
מילה לסיום
ניתן לזהות עו"ד הראוי להיקרא ליטיגטור (אדם העוסק במקצוע הטיעון בבית המשפט) כאשר הוא שולט בפרטי התיק, חוקר בנימוס, בקור רוח, באדיבות, מקשיב לתשובות של הנחקר ולעיתים מצליח למנף את התשובה להוכחת גרסתו.
עו"ד מקצועי, יודע ומפנים, כי האדם הכי חשוב באולם הוא השופט, קשוב אליו, ומכיר את אופיו …אולם כל אלה אינם באים בשום מקרה על חשבון חקירה שאינה מוותרת לעד הנחקר, חושפת את השקרים של הצד השני, ומתבססת על היכולת של עורך הדין לשלוט בעד ולא להפך.
לעיתים, העד שלפניך הוא "עד סרבן", אשר מתחמק מתשובות או נואם את גרסתו בלי קשר לשאלה שנשאל. עו"ד מיומן יודע כיצד "לטפל" ב"עד סרבן".
בכל הפוסטים שכתבתי עד היום, אני מקפיד במודע לנטרל מעצמי את תכונת האני אני, אני, וכמה שלי הכי גדול, המאפיינת כותבי פוסטים בזמננו-אבל לא היום !! פעמים רבות ביצעתי חקירה נגדית של עד שהביאה אותו לאיבוד קור הרוח והתפרצות עד כדי אמירות שסתרו את גרסתו, חשפו את האמת, והעניקו ללקוח שלי ניצחון משפטי.
אנחנו לא בהוליווד………. זה מאוד מאוד קשה לחקור עד חקירה נגדית מאלף סיבות. עדים לא נוטים לפרוץ בבכי או להתייפח על הדוכן, העדים הנחקרים עושים מאמצים להיצמד לגרסה שלהם גם שזו אינה אמת. הנחקר יודע שאתה נגדו , ולעיתים חלקם לא מהסס לשקר .. אבל שזה קורה, וזה קורה, אתה יודע כי עשית את עבודתך ברמה הגבוהה ביותר.
אין לראות באמור לעיל המלצה או ייעוץ משפטי. העושה כן עושה זאת על אחריותו הבלעדית. לפרטים נוספים לפנות ישירות לעו״ד דורון זמיר.