הזכות לפרטיות
מהי פרטיות ?
ע"פ הגדרתי התשובה לכך פשוטה, הזכות של אדם שלא לשתף מידע אודות עצמו ו/או לשהות במרחב הפרטי שלו מבלי להראות לעיני הציבור. החוק הישראלי רואה בפרטיות ערך עליון, ומשכך ערך הפרטיות בא לידי ביטוי בחוק היסוד כבוד האדם וחרותו, וברמה הפרטנית בחוק הגנת הפרטיות.
נו, אז מה זה פגיעה בפרטיות ?
החוק מגדיר נסיבות ספציפיות בהן אדם עלול לפגוע בפרטיות של אדם אחר ואציין את הנסיבות החשובות והשכיחות לטעמי:
- בילוש או התחקות אחרי אדם העלולות להטרידו הינה פגיעה בפרטיות.
- האזנה אסורה הינה פגיעה בפרטיות.
- צילום של אדם בבית שלו, צילום של גופת אדם שניתן לזהותה.
- פרסום תצלום של אדם (בעיתון או באינטרנט) בנסיבות בהן הדבר עלול להשפיל אותו, כל אלה הינם נסיבות של פגיעה בפרטיות.
- וכמובן, הפרת סודיות שנקבעה בחוק כגון חסיון של עו"ד -לקוח, חסיון רפואי, חסיון פסיכולוג -לקוח.
חשוב להפנים
יש לנו את הזכות שלא יפגעו בפרטיות שלנו בנסיבות כפי שפירטתי לעיל, ופגיעה בפרטיות מהווה הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית נזיקית המאפשרת הגשת כתב תביעה כנגד אדם שפגע בפרטיות, ובית המשפט עשוי להשית עקב הפגיעה בפרטיות על הפוגע פיצוי כספי משמעותי וזאת כפי שאפרט בהמשך.
איך מתגוננים מתביעה ?
החוק משתדל תמיד להיות מאוזן באופן שהוא מספק הגנה לאדם שתובעים אותו בעילה של פגיעה בפרטיות. בנסיבות בהן יגיע בית המשפט למסקנה כי הפגיעה בפרטיות קרתה מצד הפוגע בתום לב או במסגרת של פרסום מותר (ע"פ המפורט בחוק), אזי הפוגע יוצא פטור מעוולת הפגיעה בפרטיות ולא ישלם פיצוי כספי לנפגע.
תקופת התיישנות
המחוקק, ולא ברור בדיוק למה, קבע תקופת התיישנות קצרה במיוחד של שנתיים (במקום שבע שנים), בהן יכול הנפגע מהפרת הפרטיות לתבוע תביעה אזרחית את מי שפגע לו בפרטיות . שנבין, אם תבעת 3 שנים לאחר הפגיעה והפוגע יטען להתיישנות, התביעה תדחה !
מהם סכומי הפיצוי הכספי על פגיעה בפרטיות?
בתביעה אזרחית ניתן לתבוע בגין פגיעה בפרטיות 50 אלף ₪ ללא צורך בהוכחת נזק, ובמידה והוכח בבית המשפט כי הייתה לנתבע כוונה לפגוע באדם ע"י פגיעה בפרטיות, ניתן להשית על הפוגע פיצוי של עד 100 אלף ש"ח (ניתן לתבוע כיום בסכומים גבוהים בהרבה היות וסכומים אלו נקבעו בחודש 5/2007 ומעודכנים כפי עליית המדד.
מילה לסיום
ערך הפרטיות היה ונשאר בעל חשיבות גבוהה לאנשים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה, כך למשל נסה להיכנס לחצר בישוב ברמה סוציו-אקונומית גבוהה, לעומת כניסה למרחב הפרטי בשכונות בעלי מאפיינים סוציו-אקונומית נמוכים.
מדובר בחוק משנת 1981, שלא עבר התאמה למציאות של יכולת איסוף מידע על בני אדם ב-2019, ומשכך, לטעמי, החוק חייב לעבור התאמה למציאות של הרשתות החברתיות, סקרים המתבצעים באינטנסיביות וגוגל.